כתב ניר שנק, חברו הטוב של עדי ל30 יום למותו:
עדי כשאני חושב עליך המילה הראשונה שעולה לי לראש היא תמיד.
בעיניי היה בך משהו נצחי משהו שבעיניי היה רציף וקבוע, לעולם לא אכזבת להפך,
תמיד היית הראשון לקפוץ על הצעותיי
תמיד היינו מתכננים שנים קדימה
תמיד היית מוכן לבוא איתי לכל סידור שטותי
תמיד היית שם כמשענת
תמיד…
אני לא זוכר איך התחלנו להיות חברים, אבל זה קרה מהר, מהר מאד ופתאום זה נראה כאילו אנחנו חברים כבר שנים. הייתה לך תכונה כזאת שגרמה לי להרגיש מהר מאד כמה אכפת לך, משם כבר היינו בקשר יומיומי בלתי נפרדים ממש.
את רוב פרקי הבגרות שלי אני זוכר איתך תיכון, בחינות בגרות ראשונות, המסע לפולין, הכנות לצבא וטיולים משותפים. תרמת רבות לכל חוויה והחלטה שהייתה לי, במיוחד הייתי רוצה להודות לך על התמיכה הייעוץ וההכוונה בכל הקשור לשירות צבאי משמעותי, שירות קרבי שבו כל כך האמנת ותמכת.
תמיד ידעת בדיוק מה אתה רוצה מעצמך, מה אתה מצפה מעצמך ותמיד חתרת והשגת אותו כך או אחרת.
תמיד דיברת ותכננת חודשים רבים קדימה, והעתיד כאילו השתבץ והתכונן לפי תכתיביך. הכל נעשה תמיד בדרכי נעם ובעזרת מילה טובה וחיוך השמור רק לך.
תלונות מעולם לא שמעתי ממך, בטח שלא בזמן הצבא מקום בו באמת פרחת, ונכרה עליך תחושת השליחות המסירות ומעל הכול ההנאה.
גם כשהיית חוזר הביתה בחופשות הסוף שבוע הקצרות, הקצרות מאד שלך, היית תמיד הדבק בחבורה תמיד רצית שנהיה יחד אם זה טיול, משחק כדורסל או סתם ישיבה משותפת. תמיד היית מנדב את עצמך לנהוג, להסיע לגשר להסיר מכשולים הכול כדי שנהיה יחד.
היה לך אופי מיוחד כזה שהיה בלתי אפשרי לריב איתך או להתעצבן עליך, תמיד היית פתוח לרעיונות חדשים, תמיד ידעתי שיש לי שותף מלא ואמיתי לכל דבר ועניין, היית ההימור הבטוח שלי, של כולנו.
את התקופה שאחרי הצבא אני לא אשכח לעולם היינו נפגשים יום יום בקרוואן המפורסם דיברנו על החיים על העתיד הקרוב הרחוק , היית חלק כל כך מרכזי בשגרה שלי בתוכניות האלו לעתיד שהלוואי ויכולת למלא.
את התכנון לטיול הגדול של אחרי הצבא עשינו ביחד אני עדי ונועם דיברנו תכננו, אבל אתה היית זה שבאת עם מסלול כללי, תאריכים, עונות רשימת ציוד תמיד היית אדם מעשי אדם של תאכל'ס בעוד ששנינו ישבנו ופנטזנו בהקיץ אתה שעוד היית בצבא הפכת את החלומות שלנו לתוכנית מציאותית.
לבסוף שהחלטתי לטוס עם החברה היה לי קשה להודיע לחברים שאחרי הכול לא נטוס שלושתנו יחד, אבל אתה כהרגלך קיבלת את זה בהבנה באצילות.
חתן פרס נובל לספרות ראסל ברטרנד אמר פעם " מי שחיי באופן אצילי גם אם חייו אינם מתנהלים לאור הזרקורים אל להם לחשוש שחייהם היו לשווא, דבר מה מקרין מחייהם זוהר כלשהו המשמש מורה דרך לחבריהם לשכניהם ויתכן שגם לדורות הבאים.
אחי היקר הזוהר שלך ילווה אותי כל החיים, יהי זכרך ברוך.
*ניר שנק הינו חבר ילדות של עדי
