עדילי יקירי, אהובי, בן יקר שלי!
אני כל כך אוהבת אותך ילד שלי, כמה נפלאות היו השנים שלנו איתך!
איזה אושר הענקת לנו בכל יום מחייך!
עדילי, החיוך שלך, הביטחון שנסכת בכולנו, האנושיות, החוכמה, ההומור, שמחת החיים שלך – נשארה כלפיד בוער בלבנו.
לפיד ענק כדי שנדע לראות קדימה עם תקווה, עם חום אנושי, עם מנהיגות שקולה וחיים מלאי אתגרים.
ילד שלי, אהובי, איזה חיים מענינים ומאושרים היו לך!
איזה יכולות נפלאות! בכל מה שנגעת הצלחת ותמיד עם חיוך. תמיד עם תמיכה, תמיד עם התייחסות רגישה לחבריך והמון אהבה למשפחה.
ילד יקר שלי, ראית בשרותך כקצין תותחנים משימה מאד משמעותית, ובעיקר בחינוך והדרכה לחיילים הצעירים.
סימנת לך יעדים מקצועיים ופעלת בקור רוח ואחריות להגיע אליהם בדרך הבטוחה והנכונה ללא ויתורים.
היית מפקד שמוכן תמיד לתת את כל הנשמה ותשומת הלב בכדי שיצליחו ויתגברו על כל המכשולים בדרך להיות לוחמים מהטובים בחייל.
החלומות על הטיול הגדול אחרי השחרור קרמו עור וגידים במהלך השנה האחרונה.
כל כך רצית לטייל, להרגיש את העוצמה של הטבע הפראי, לראות נופי בראשית ,להרגיש את החופש…
היה לך חשוב לטייל עם החברים שלך ולחוות הכול ביחד כבסיס להרבה זיכרונות משותפים
לא יצאת לפני שהבטחת לעצמך מסלול לימודים באוניברסיטה דאגת לכל, ארגנת את החדר ואפילו סידרת מדים וציוד לקריאה הראשונה למילואים.
הקפדת כל הטיול להתקשר ולספר לנו על החוויות ולהתעניין מה קורה אצלנו.
היית בפסגת העולם! כמה מאושר ושמח היית!
לפיד האש של נעוריך כבה הוא ימשיך להבעיר את לבנו בגעגועים עזים ואנחנו נשאב כוחות מדרכך המיוחדת, הזכרונות והאהבה, עדי אהובי, בן נפלא שלי, כל כך רציתי לראותך ממשיך את יפי חייך.
הסיוט קטע את חייך הצעירים. אני כל כך גאה בך. גאה שיש לי בן כל כך אנושי, רגיש ואוהב.
לעולם עדי שלי , לעולם תחיה בכל צעדי חיי וחדרי לבבי
ורד, אמא של עדי, להלוויה
