עדי שלי, בני בכורי, האם לבך שם בוכה מאושר או מכאב? שנתיים בלעדייך, מי מכין לך את הדברים שכל כך אהבת? למי אתה מספר את מה שעובר עליך? מי שם מחבק אותך?
עדי שלי, האם גם שם אתה שועט קדימה ובוחן למי אפשר לעזור? האם החיוך המקסים שלך ממשיך את פניך לעטור? האם גם שם בכל מקום סביבך תמיד הילה של אור?
…בטוח שיותר לא תגיע? בלילות אני שומעת אותך מבקש שנתחזק ,שנמשיך הלאה, שנרים ראש…שהעבר רק יחזק את המחר….אז רציתי לספר לך שוב, שבחרנו בחיים.
לספר שנווה השתחרר משירות הקבע וחזר אתמול מטיול במזרח, אנחנו עוברים לבית חדש שכל כך רצית שנעבור…לי ,אחייניתך מתחתנת בשבוע הבא, יהלי שהיית בברית שלו, כבר בן שנתיים..ץ החברים שלך עדי, החברים שלך, כל כך עוזרים…שומרים על קשר, מבקרים ומחזקים אותנו.
רציתי לספר לך שהחזרתי אותך לתותחנים, אני איתם והם איתי. בחרתי להמשיך את הדרך בה הלכת במיטב חייך הבוגרים, הדרך של העלאת המוטיבציה לשרות משמעותי, ולמהלך השירות האיכותי, הדרך החינוכית.
לא לוותר על שום אדם וחייל בדרך ורק להעצים בזכות סיפורי חבריך וחייליך, כל גיוס קרבי אני נפגשת עם סגלי הטירונות… ומפגישה אותם עם מאות תיכוניסטים משוחחת עמם על הטיפול בפרט תוך שילוב עם משימתיות, והעלאת מוטיבציה בדרכך. הגעתי לאלפי בני נוער קצינים ומפקדים. כבר קיימנו 15 מפגשים עם התותחנים, מודיעין, גבעתי, חיל אויר ועכשיו גם עם הצנחנים השריון ובדרך הנחל.
בחרתי ללכת בדרכך ולשלבה בדרכי…כמה מוזר שבמקום בו נפערה תהום כל כך עמוקה התקרבתי אליך …
לפני שבועיים קבלנו ארבעה מכתבים שנמצאו בקלסרי שבטה ואותם כתבת ב 2008 למפקדיך. במכתבים הצעת ליישם בדיוק את אחת הדרכים שבחרנו בהן להנציח אותך מבלי שידענו שהרעיון שלך הוא..
אנחנו בדרך לבניית המרכז חינוכי ערכי לצבא, להעצמת האפשרויות לטיפול בחיילים בודדים…
עדי שלי, מחייך אספנו את כוחנו…אני גאה בכל יום שזכיתי בבן שכמוך. בילדותך המאושרת בחברות הנפלאה בחום באהבה בערכיך ודרכך.
אני לא בוכה על מי שהיית והנך.
אני נקרעת מכאב על כל שרצית ואינך…
על החיים שהחמצת ..
על כך שלנווה לא יהיה אח…
אני מדמיינת אותך שנה שנייה בהנדסת בניין, מאושר מאוהב ומוקף חברים..
עדי שלי לכאב התנהלות משלו..הוא אינו שואל מתי להגיע..הוא פוצע שובר וסודק
אין לו סדר יום הוא מגיע שוב ושוב בלי כל אזהרה, מפתיע בעוצמותיו.
ואז אני שומעת אותך מזכיר לי לא לשקוע בגורל …להמשיך ולדבוק ביעד…
אבל עדי ילדי סלח לי אם לפעמים אני גם קצת בלי כוחות וכל שרוצה זה שוב אותך לחבק ולראות…
שנתיים וכל יום כמו נצח.. האם אתה בוכה מאושר או כאב ?? עדי שלי ,ילדי כמה אהבה יש לי עבורך תמיד תמיד מכל הלב… אוהבת
אימא.
