עדילי, כל יום בחייך היה חגיגה, ילד שכמוך גם בהזמנה מיוחדת לא מקבלים…
שמחת החיים שלך, הריצה, הטיולים, הכדורסל ,ההומור השנון, החברים התבונה והיצירתיות, אהבת החיים והראייה הערכית.
הלימודים תמיד היו אתגר וחוויה עבורך, הצטיינת בכל תחום בו בחרת ללמוד
אבל יותר מכל אהוב שלי, נהנית ואהבת לאהוב לבלות עם חבריך.
היית ילד משפחתי למופת, ילד של חום ואהבה.
ההכנות לצבא והשירות הצבאי בעצמו העצימו את מיטב תכונותיך וגישתך המיוחדת לחיים.
ידעת מה אתה רוצה לעשות, מהימים הראשונים של הטירונות כבר הרגשת מאושר ומאותגר. הצבת לך את ההתמקצעות בחייל וקורס הקצינים כשלב בדרך לתפקיד עם השפעה ועם אפשרות להוביל דרך. ניסית והצלחת לסחוף רבים מחבריך לאתגרים משלהם, היית סוג של מנהיג, עם נשמה ענקית תמיד עם חיוך רחב, תמיד היית אופטימי.
טרפת את החיים עם כל כך הרבה ידע, רגש, מוסיקה ואהבה.
בנית את העתיד והמחר, חשבת על חשיבות הבנייה בנגב, על הקמת ישוב חדש …כל כך רצית לחיות …..!!!!
בטיול שכל כך רצית לחוות, שתכננת ואהבת בו כל רגע- נקטעו חייך…
השארת כאב, תהום פעורה ולבבות קרועים.
השארת משפחה אוהבת וכל כך חסרה אותך.
השארת מקום פנוי באוניברסיטה , בפקולטה להנדסת בניין.
השארת חברים, חברים נפלאים שתומכים ושומרים עמנו על קשר…השארת אהבות וכל כך הרבה זיכרונות ….
השארת חלומות שלעולם כבר לא יוגשמו על ידך…
השארת בנו עצב גדול וגעגוע.
אבל אהוב יקר, השארת גם דרך ורוח.
השארת משנה סדורה של השקפת עולם לדרך התנהלות בין בני אדם, בין חייל למפקד, התנהלות מקצועית ואנושית.
איך היו לך הכוחות לתובנות הללו עדי שלי עוד לפני גיל 23….?
השארת מורשת של אהבה ואמון ביכולתו של כל אדם .
כשאספנו את סיפורי חבריך, חייליך ומפקדיך נדהמנו מעוצמת יכולותיך ודרכך, מדרכך המוארת , התומכת וראייתך הבוגרת.
הכרנו אותך וידענו איזו יצירתיות, צניעות כנות וחוכמה יש בך אבל לא ידענו עד כמה העצמת ממנה לחבריך וחייליך .
ידענו איזו יכולת התארגנות ולמידה ישלך אבל לא ידענו שהיא כל כך עוטפת ומחבקת כל מי שבקרבתך.
ידענו איזו אהבה יש בך לחיים אך לא ידענו עד כמה הרעפת ממנה על סובביך
ידענו עד כמה היית ערכי ואיש עקרונות ולא ידענו עד כמה הצלחת להעביר מסריך לחייליך ועד כמה הקפדת על העקרונות והדרך בשעות לחץ בפעילות קרבית ובכל רגע נתון.
ידענו שאתה מאמין ביכולתו של כל אדם להגיע להישגים בכל תחום אם רק ירצה, אבל לא ידענו עד כמה סייעת ונלחמת למען כל כך הרבה .
עדי שלי, את הרוח הזו בחרנו להנציח, להמשיך משימותיך ממש על פי דרכך.
כל יום שעובר, אנחנו מתמלאים בדמעות וגעגוע ובגאווה אדירה, על דרכך ועל שהיית…
כל יום שעובר שובר את הלב ומכאיב עד כאב, על כך שלעולם, עדי שלי, על כך שלעולם כבר לא תהיה!!
הוקרא באזכרה לשנה על ידי ורד האימא
